הפורום הישראלי למודיעין תחרותי
  הפורום הישראלי למודיעין תחרותי
פימ"ת
יום ג', כב’ בתשרי תשפ”ב
    דף הבית  |  מי אנחנו  |  מפגשים וכנסים  |  מגזין אינטליג'נס  |  הרשמה לפימ"ת  |  חדשות  |  ערוץ הווידאו  |  מעניין ברשת  |  מאמרים ומחקרים  |  סקירת ספרים  |  פורום הדיונים  |  לימודי מודיעין תחרותי  |  הצעות וחיפוש עבודה  |  שאלות נפוצות  |  יצירת קשר  
חשוב שספר בנושא מודיעין תחרותי יצא לאור בעברית. הוא ירחיב את מספר האנשים אשר יחשפו לנושא ויעלה את המודעות לשימוש בכלי חשוב זה, לדעתו של אבנר ברנע, יועץ אסטרטגי למודיעין תחרותי. הספר תורם להבנה כי מודיעין לעסקים איננו פינה חשוכה ומסתורית אלא חלק מהיכולות שפירמות מתפתחות וכלי חשוב בהבנה של מה שקורה מסביב.
10:20 (24/11/11) Guy Niri

מודיעין בעולם העסקים: איך למנוע מהמתחרים להפתיע אתכם" מאת לאונרד פולד , הוצאת מטר החל משנת 2000 הרגישה ויזה, חברת כרטיסי האשראי המובילה בעולם, מאוימת. במהלך השנים הגיעה חברת כרטיסי האשראי להצלחה מדהימה. האיום שהחלה לחוש בו היה עם כניסתם לשוק של שחקנים חדשים - חברות לפתרונות תשלום באינטרנט. לאחת מהן PayPal היתה אף סיסמא "לא צריך יותר כרטיסי פלסטיק". לויזה היה ברור כי אם כרטיס הפלסטיק ייעלם מארנקיהם של הצרכנים, כוחה של ויזה בשוק ייעלם. כיצד התמודדה ויזה עם האיום וכיצד באמצעות מודיעין מדויק בשילוב עם הבנת השוק וקבלת החלטות נכונה ובזמן הצליחה ויזה לנטרל את האיום? זה רק אחד מסיפורי המעשה המרתקים המוצגים בספרו החדש של לאונד פולד- "מודיעין בעולם העסקים: איך למנוע מהמתחרים להפתיע אתכם", שיצא לאור בימים אלה בהוצאת מטר. כאשר ניגשים לכתוב ספר על נושא מעשי מהתחום העסקי עומדים בפני המחבר שלוש אפשרויות. האחת – לכתוב ספר שישמש כ"מדריך למשתמש" בתחום עליו כותבים. האפשרות השניה היא לשלב סיפורי מעשה ואירועים על הנושא ולהניח כי הקוראים ידעו לעשות את ההשלכות וליישמן בעבודתם. האפשרות השלישית היא לכתוב ספר פופלרי, בלשון קריאה אשר תשלב את שתי הגישות שהוזכרו לעיל. זה מה שלאונרד פולד עשה בהצלחה רבה בספרו זה. לאונרד פולד נחשב לאחד מהיועצים המובילים בתחום המודיעין התחרותי הידוע באנגלית כ- Competitive Intelligence או בקיצור CI. הספר נקרא אנגלית: The Secret Language of Competitive Intelligence ויצא לאור בארה"ב ב- 2006. מחקר שבוצע בשירות החדשות Factiva (שירות החדשות של דאו ג'ונס ורויטרס) מגלה שכמות המאמרים החדשים שהתפרסמו בנושא זה במהלך השנים עלתה משמעותית מה שמצביע על עליה במודעות למודיעין תחרותי. פולד הפועל מארה"ב, עוסק בנושא כ- 25 שנים והוא לא הגיע מתחום המודיעין הלאומי אלא צמח בעולם העסקי. הוא נחשב למנהיג בתחום זה ויצר טכניקות שונות המשמשות חברות גדולות ברחבי עולם. הדבר ניכר בספרו אשר מנסה להעביר תובנות רבות מעולם העסקים ולבחון כיצד ניתן ליישם אותן בעולם התחרותי והדינמי של ימינו. לגישתו, מודיעין תחרותי אותו הוא מגדיר גם כ"מסנן העיוורון", היא היכולת להכיר היטב את השוק והמתחרים ולסייע לפירמה לשמור על יתרון תחרותי. כפי שהוא מציין- "להיות שני צעדים לפני המתחרים". על פי דרכו, זו היא חלק מהחשיבה האסטרטגית שכל פירמה חייבת לאמץ לעצמה. ואכן רבות מהמובילות בעולם עושות זאת ובהצלחה. הספר אינו מתעמק בתאוריה של מודיעין תחרותי כנראה מתוך הנחה כי הדבר מוכר או שמא כדי לעשותו יותר קריא ומעניין. המחבר מרבה להביא סיפורי מעשה אשר לקח בצידו של כל אחד מהם. מעניין לראות כי פולד מונה בין הבעיות שונות בתחום המודיעיני את תחום ההטיות הקוגניטיביות והקושי עד כדי חוסר היכולת של בני אנוש לראות נכונה דברים בעת התרחשותם. הדבר אינני ייחודי לתחום העסקי. קשה להימלט מדוגמאות מההיסטוריה הביטחונית של מדינת ישראל, אפילו ממלחמת לבנון השניה שבה ראינו את הקושי בהערכת יכולתו האמיתית של האויב שעמד מולנו ועד כמה השפיע ה- wishful thinking של אנשי צבא וקברניטי המדינה על יכולתם להעריך נכונה מי עומד מולנו. למי מיועד הספר? לדעתי הספר מיועד לא רק לאלה שאחראים על מודיעין תחרותי אלא לא פחות ואולי אף קודם לכן לכל מנהל אשר רוצה להבין טוב יותר את מה שקורה בסביבה החיצונית לפירמה שבה הוא פועל וכיצד עליו לשפר את היכולת שלו לקדם את פני האיומים העסקיים שהסביבה העסקית מייצרת – אחרת הפירמה שלו לא תשרוד לאורך זמן. כפי שאמר רוברט קרנדל לשעבר מנכ"ל American Airways: " אחד מתפקידיו החשובים ביותר והקשים ביותר של מנהל היא עמידה על כוונותיהם של המתחרים: הבנת האסטרטגיה, מבנה העלויות ומודלי תמחור של החברות בהן נתקלים בשוק". פיליפ קוטלר, פרופסור בעל שם עולמי מבית הספר קלוג למינהל עסקים מהמובילים בעולם אומר: "הסיפורים והרעיונות שבספר יגרמו לכם לפקפק בשאלה האם אתם מצליחים לעמוד במידה הראויה על כוונותיהם של המתחרים". אחת מאבני היסוד של החשיבה המודיעינית היא להטיל ספק, לא לקבל כמובן מאליו את מה שמובא ולחפש באופן פרו אקטיבי מידע אשר יחזק או יחליש את ההערכות המשמשות לקבלת החלטות. בפעילות העסקית מנהלי פירמות עומדים כל הזמן בפני מסכי עשן. זאת כתוצאה משמועות (מכוונות או בלתי מכוונות) וידיעות שונות המקשים על הבנת התמונה והגורמים לעיתים למתחרים להגיב באופן מוטעה. אחד מתפקידיו של מנהל המודיעין התחרותי הוא לזהות מבעד מסכי עשן הזדמנויות או לאיומים. נשיא מכון המחקר של סמסונג ד"ר יונג היטיב לתאר זאת כאשר אמר: "האתגר שלי כמנהל בכיר הוא לעכל כמות גדולה של מידע מפוזר. הספר מסייע בהבנה כיצד לסנן את הנתונים ולהבין את המשמעות האמיתית שלהם". פולד מציין מספר מאפיינים של המודיעין התחרותי: 1. מודיעין הוא יצירת אמנות- זאת, להבדיל מגישה המדברת על טכניקה בעלת רציונל מובנה. קיים היבט יצירתי בלקיחת ערימת נתונים לא מסודרת ובהפיכתה למודיעין בעל משמעות. אמנות המודיעין מעריכה את המידע שבידך, בכל צורה בה הוא מופיע: תמונה, שיחה בכנס, גליון אלקטרוני, קטעי ידיעה, שמועה ודיווח המגיע מעובד שלך. האמנות, משמעותה שמנטרלים דיעות קדומות ולא מבטלים בהינף יד מידע המגיע לידיעתך אם איננו מתאים לתפישה המוקדמת שלך. 2. הדעת מעוורת: מידע בעל משמעות לא מקבל את המשקל ותשומת הלב הראויים כתוצאה מכך שמנהלים מתכחשים למידע, עושים תהליך מוטעה של רציונליזציה, מגבים חשיבה קבוצתית (לא סיעור מוחות, אלא התיישרות אחר דעת בכירים) או מתעלמים מדעות מאחר ומתקשים לקבל דעות של אחרים. מוכר גם כגישת NIH ( Not Invented Here).- אם זה לא בא ממני- זה חסר חשיבות. 3. שילוב שיטות עבודה נכונות: שיטות עבודה מובנות המאפשרות לנטרל רעשים, הפרעות ומסכי עשן. לדוגמא, שיפור היערכות להתפתחויות ושינויים באמצעות קיום משחקי מלחמה וניתוח תרחישים וכן שימוש במודלים אנליטיים מוכרים אשר מצוינים בספר במידה הנכונה מבלי להיכנס לפרטי יתר. 4. לעולם האינטרנט שפה משלו: באינטרנט מסתובבים מידע רב כמענה לשאילתות מודיעיניות רלבנטיות. אולם, קיימת שונות רבה בין איכויות המידע. ישנו מידע מבוסס ומעמיקמחד ומידע מבוסס שמועות וכזה של בעלי עניין מאידך. יש צורך בפיתוח מיומניויות לסנן את המידע ולזהות מקורות מידע מהימנים ובעלי ערך ומהם לבנות ניתוח מודיעיני בעל משמעות. 5. קיימים מודלים לחיקוי בעולם המודיעין: כדאי לאתר וללמוד מניסיונם של מנהלים מובילים ומשיטות העבודה שלהם. אנשים אלה כגון וורן באפט, ביל גייטס, מייקל דל, סם וולטון [ וול מארט], דניאל ווסלה [ נוברטיס] ריצ'רד ברנסון ואחרים, מטמיעים את המודיעין בפעילות היומיומית שלהם בעסקים ולא כפרוייקט חד פעמי. לכל מי שחושב שמודיעין לעסקים הוא המצאה של המאה ה- 21, ראוי שיקרא את הפרק העוסק בסיפורו של מייסד שושלת רוטשילד נתן רוטשילד אשר כבר במאה ה- 18 הבין ש"מהירות ומעקב עולמי אחר אירועים הם רכיבי מודיעין חיוניים" והקים ברחבי אירופה רשת מודיעין שנתנה לו התראה מוקדמת על המתרחש לפני המתחרים וכך הקדים את כולם בהחלטות עסקיות שגרפו לכיסו הון עתק. הסביבה העסקית משתנה במהירות שלא היתה מוכרת בעבר. תהליך הגלולביזציה מקשה על המעקב אחר המתרחש. אולם מספר דברים לא השתנו – הצורך להתגבר על ה"ערפל התחרותי", להכיר היטב את התחרות והמתחרים - הם עדיין המפתחות הקריטיים להצלחה עסקית. התובנות של פולד באות מהיכרות אישית עמוקה עם הנעשה בחברות המובילות בעולם בתחום זה כאשר הוא חולק את הידע הרב שצבר עם קוראיו. בכך הוא משדר מסר חשוב – מודיעין בתחום העסקי פועל בעולם פתוח וחלק ניכר מהידע הנדרש הוא זמין וצריך לדעת איך לטפל בו ואיך להביאו לידיעת מקבלי ההחלטות. הספר תורם להבנה כי מודיעין לעסקים איננו פינה חשוכה ומסתורית אלא חלק מהיכולות שפירמות מתפתחות וכלי חשוב בהבנה של מה שקורה מסביב. פולד מדגיש את תרומתו של מי שאחראי לנושא המודיעין בפירמה אשר מתפקידו להסתכל החוצה ומדגיש את היותו נכס של ממש כאשר עוסקים בניתוח מהלכים תחרותיים קריטיים. הספר של פולד שונה מהותית מהספר של בנימין ותמר גלעד 'מודיעין עסקי ככלי ניהולי', שיצא לאור בעברית ב- 1992. בעוד ספרם של גלעד, שיצא לפני עידן האינטרנט ונראה היום לא עדכני, הוא יותר טכני ומשמש כמאין מדריך "איך לעשות מה", הרי ש"מודיעין בעולם העסקים" הוא יותר סיפורי, קולח ועדכני. זה מה שעושה אותו מעניין לקריאה לקהל יעד של מנהלים בכל המגזרים. בכל מקרה - חשוב שספר בנושא מודיעין תחרותי יצא לאור בעברית. הוא ירחיב את מספר האנשים אשר יחשפו לנושא ויעלה את המודעות לשימוש בכלי חשוב זה. מודיעין בעולם העסקים: איך למנוע מהמתחרים להפתיע אתכם" מאת לאונרד פולד , הוצאת מטר החל משנת 2000 הרגישה ויזה, חברת כרטיסי האשראי המובילה בעולם, מאוימת. במהלך השנים הגיעה חברת כרטיסי האשראי להצלחה מדהימה. האיום שהחלה לחוש בו היה עם כניסתם לשוק של שחקנים חדשים - חברות לפתרונות תשלום באינטרנט. לאחת מהן PayPal היתה אף סיסמא "לא צריך יותר כרטיסי פלסטיק". לויזה היה ברור כי אם כרטיס הפלסטיק ייעלם מארנקיהם של הצרכנים, כוחה של ויזה בשוק ייעלם. כיצד התמודדה ויזה עם האיום וכיצד באמצעות מודיעין מדויק בשילוב עם הבנת השוק וקבלת החלטות נכונה ובזמן הצליחה ויזה לנטרל את האיום? זה רק אחד מסיפורי המעשה המרתקים המוצגים בספרו החדש של לאונד פולד- "מודיעין בעולם העסקים: איך למנוע מהמתחרים להפתיע אתכם", שיצא לאור בימים אלה בהוצאת מטר. כאשר ניגשים לכתוב ספר על נושא מעשי מהתחום העסקי עומדים בפני המחבר שלוש אפשרויות. האחת – לכתוב ספר שישמש כ"מדריך למשתמש" בתחום עליו כותבים. האפשרות השניה היא לשלב סיפורי מעשה ואירועים על הנושא ולהניח כי הקוראים ידעו לעשות את ההשלכות וליישמן בעבודתם. האפשרות השלישית היא לכתוב ספר פופלרי, בלשון קריאה אשר תשלב את שתי הגישות שהוזכרו לעיל. זה מה שלאונרד פולד עשה בהצלחה רבה בספרו זה. לאונרד פולד נחשב לאחד מהיועצים המובילים בתחום המודיעין התחרותי הידוע באנגלית כ- Competitive Intelligence או בקיצור CI. הספר נקרא אנגלית: The Secret Language of Competitive Intelligence ויצא לאור בארה"ב ב- 2006. מחקר שבוצע בשירות החדשות Factiva (שירות החדשות של דאו ג'ונס ורויטרס) מגלה שכמות המאמרים החדשים שהתפרסמו בנושא זה במהלך השנים עלתה משמעותית מה שמצביע על עליה במודעות למודיעין תחרותי. פולד הפועל מארה"ב, עוסק בנושא כ- 25 שנים והוא לא הגיע מתחום המודיעין הלאומי אלא צמח בעולם העסקי. הוא נחשב למנהיג בתחום זה ויצר טכניקות שונות המשמשות חברות גדולות ברחבי עולם. הדבר ניכר בספרו אשר מנסה להעביר תובנות רבות מעולם העסקים ולבחון כיצד ניתן ליישם אותן בעולם התחרותי והדינמי של ימינו. לגישתו, מודיעין תחרותי אותו הוא מגדיר גם כ"מסנן העיוורון", היא היכולת להכיר היטב את השוק והמתחרים ולסייע לפירמה לשמור על יתרון תחרותי. כפי שהוא מציין- "להיות שני צעדים לפני המתחרים". על פי דרכו, זו היא חלק מהחשיבה האסטרטגית שכל פירמה חייבת לאמץ לעצמה. ואכן רבות מהמובילות בעולם עושות זאת ובהצלחה. הספר אינו מתעמק בתאוריה של מודיעין תחרותי כנראה מתוך הנחה כי הדבר מוכר או שמא כדי לעשותו יותר קריא ומעניין. המחבר מרבה להביא סיפורי מעשה אשר לקח בצידו של כל אחד מהם. מעניין לראות כי פולד מונה בין הבעיות שונות בתחום המודיעיני את תחום ההטיות הקוגניטיביות והקושי עד כדי חוסר היכולת של בני אנוש לראות נכונה דברים בעת התרחשותם. הדבר אינני ייחודי לתחום העסקי. קשה להימלט מדוגמאות מההיסטוריה הביטחונית של מדינת ישראל, אפילו ממלחמת לבנון השניה שבה ראינו את הקושי בהערכת יכולתו האמיתית של האויב שעמד מולנו ועד כמה השפיע ה- wishful thinking של אנשי צבא וקברניטי המדינה על יכולתם להעריך נכונה מי עומד מולנו. למי מיועד הספר? לדעתי הספר מיועד לא רק לאלה שאחראים על מודיעין תחרותי אלא לא פחות ואולי אף קודם לכן לכל מנהל אשר רוצה להבין טוב יותר את מה שקורה בסביבה החיצונית לפירמה שבה הוא פועל וכיצד עליו לשפר את היכולת שלו לקדם את פני האיומים העסקיים שהסביבה העסקית מייצרת – אחרת הפירמה שלו לא תשרוד לאורך זמן. כפי שאמר רוברט קרנדל לשעבר מנכ"ל American Airways: " אחד מתפקידיו החשובים ביותר והקשים ביותר של מנהל היא עמידה על כוונותיהם של המתחרים: הבנת האסטרטגיה, מבנה העלויות ומודלי תמחור של החברות בהן נתקלים בשוק". פיליפ קוטלר, פרופסור בעל שם עולמי מבית הספר קלוג למינהל עסקים מהמובילים בעולם אומר: "הסיפורים והרעיונות שבספר יגרמו לכם לפקפק בשאלה האם אתם מצליחים לעמוד במידה הראויה על כוונותיהם של המתחרים". אחת מאבני היסוד של החשיבה המודיעינית היא להטיל ספק, לא לקבל כמובן מאליו את מה שמובא ולחפש באופן פרו אקטיבי מידע אשר יחזק או יחליש את ההערכות המשמשות לקבלת החלטות. בפעילות העסקית מנהלי פירמות עומדים כל הזמן בפני מסכי עשן. זאת כתוצאה משמועות (מכוונות או בלתי מכוונות) וידיעות שונות המקשים על הבנת התמונה והגורמים לעיתים למתחרים להגיב באופן מוטעה. אחד מתפקידיו של מנהל המודיעין התחרותי הוא לזהות מבעד מסכי עשן הזדמנויות או לאיומים. נשיא מכון המחקר של סמסונג ד"ר יונג היטיב לתאר זאת כאשר אמר: "האתגר שלי כמנהל בכיר הוא לעכל כמות גדולה של מידע מפוזר. הספר מסייע בהבנה כיצד לסנן את הנתונים ולהבין את המשמעות האמיתית שלהם". פולד מציין מספר מאפיינים של המודיעין התחרותי: 1. מודיעין הוא יצירת אמנות- זאת, להבדיל מגישה המדברת על טכניקה בעלת רציונל מובנה. קיים היבט יצירתי בלקיחת ערימת נתונים לא מסודרת ובהפיכתה למודיעין בעל משמעות. אמנות המודיעין מעריכה את המידע שבידך, בכל צורה בה הוא מופיע: תמונה, שיחה בכנס, גליון אלקטרוני, קטעי ידיעה, שמועה ודיווח המגיע מעובד שלך. האמנות, משמעותה שמנטרלים דיעות קדומות ולא מבטלים בהינף יד מידע המגיע לידיעתך אם איננו מתאים לתפישה המוקדמת שלך. 2. הדעת מעוורת: מידע בעל משמעות לא מקבל את המשקל ותשומת הלב הראויים כתוצאה מכך שמנהלים מתכחשים למידע, עושים תהליך מוטעה של רציונליזציה, מגבים חשיבה קבוצתית (לא סיעור מוחות, אלא התיישרות אחר דעת בכירים) או מתעלמים מדעות מאחר ומתקשים לקבל דעות של אחרים. מוכר גם כגישת NIH ( Not Invented Here).- אם זה לא בא ממני- זה חסר חשיבות. 3. שילוב שיטות עבודה נכונות: שיטות עבודה מובנות המאפשרות לנטרל רעשים, הפרעות ומסכי עשן. לדוגמא, שיפור היערכות להתפתחויות ושינויים באמצעות קיום משחקי מלחמה וניתוח תרחישים וכן שימוש במודלים אנליטיים מוכרים אשר מצוינים בספר במידה הנכונה מבלי להיכנס לפרטי יתר. 4. לעולם האינטרנט שפה משלו: באינטרנט מסתובבים מידע רב כמענה לשאילתות מודיעיניות רלבנטיות. אולם, קיימת שונות רבה בין איכויות המידע. ישנו מידע מבוסס ומעמיקמחד ומידע מבוסס שמועות וכזה של בעלי עניין מאידך. יש צורך בפיתוח מיומניויות לסנן את המידע ולזהות מקורות מידע מהימנים ובעלי ערך ומהם לבנות ניתוח מודיעיני בעל משמעות. 5. קיימים מודלים לחיקוי בעולם המודיעין: כדאי לאתר וללמוד מניסיונם של מנהלים מובילים ומשיטות העבודה שלהם. אנשים אלה כגון וורן באפט, ביל גייטס, מייקל דל, סם וולטון [ וול מארט], דניאל ווסלה [ נוברטיס] ריצ'רד ברנסון ואחרים, מטמיעים את המודיעין בפעילות היומיומית שלהם בעסקים ולא כפרוייקט חד פעמי. לכל מי שחושב שמודיעין לעסקים הוא המצאה של המאה ה- 21, ראוי שיקרא את הפרק העוסק בסיפורו של מייסד שושלת רוטשילד נתן רוטשילד אשר כבר במאה ה- 18 הבין ש"מהירות ומעקב עולמי אחר אירועים הם רכיבי מודיעין חיוניים" והקים ברחבי אירופה רשת מודיעין שנתנה לו התראה מוקדמת על המתרחש לפני המתחרים וכך הקדים את כולם בהחלטות עסקיות שגרפו לכיסו הון עתק. הסביבה העסקית משתנה במהירות שלא היתה מוכרת בעבר. תהליך הגלולביזציה מקשה על המעקב אחר המתרחש. אולם מספר דברים לא השתנו – הצורך להתגבר על ה"ערפל התחרותי", להכיר היטב את התחרות והמתחרים - הם עדיין המפתחות הקריטיים להצלחה עסקית. התובנות של פולד באות מהיכרות אישית עמוקה עם הנעשה בחברות המובילות בעולם בתחום זה כאשר הוא חולק את הידע הרב שצבר עם קוראיו. בכך הוא משדר מסר חשוב – מודיעין בתחום העסקי פועל בעולם פתוח וחלק ניכר מהידע הנדרש הוא זמין וצריך לדעת איך לטפל בו ואיך להביאו לידיעת מקבלי ההחלטות. הספר תורם להבנה כי מודיעין לעסקים איננו פינה חשוכה ומסתורית אלא חלק מהיכולות שפירמות מתפתחות וכלי חשוב בהבנה של מה שקורה מסביב. פולד מדגיש את תרומתו של מי שאחראי לנושא המודיעין בפירמה אשר מתפקידו להסתכל החוצה ומדגיש את היותו נכס של ממש כאשר עוסקים בניתוח מהלכים תחרותיים קריטיים. הספר של פולד שונה מהותית מהספר של בנימין ותמר גלעד 'מודיעין עסקי ככלי ניהולי', שיצא לאור בעברית ב- 1992. בעוד ספרם של גלעד, שיצא לפני עידן האינטרנט ונראה היום לא עדכני, הוא יותר טכני ומשמש כמאין מדריך "איך לעשות מה", הרי ש"מודיעין בעולם העסקים" הוא יותר סיפורי, קולח ועדכני. זה מה שעושה אותו מעניין לקריאה לקהל יעד של מנהלים בכל המגזרים. בכל מקרה - חשוב שספר בנושא מודיעין תחרותי יצא לאור בעברית. הוא ירחיב את מספר האנשים אשר יחשפו לנושא ויעלה את המודעות לשימוש בכלי חשוב זה.

 
 
הצג מידע נוסף לכתבה
חזור לדף הקודםהדפס כתבה שלח כתבההוסף הודעה/תגובה
 שיתוף
פימ"ת בפייסבוק
קבוצת המודיעין התחרותי של SCIP ברשת לינקדאין
מודיעין תחרותי ברשת NING
קבוצת מודיעין תחרותי (בעברית) ברשת לינקדאין
מאמרים של אבנר ברנע
Intelliper הבלוג של אלון תלם
הבלוג של גיורא כתר - TheMarker (פורום שולחן עגול)
קישור ל SCIP
פרוייקט WikiCI של אוניברסיטת חיפה