פימ"ת
הפורום הישראלי למודיעין תחרותי
מפגשים וכנסים
סיכום מפגש "הקמת פונקצית מודיעין תחרותי בארגון" + מצגות
![]()
המפגש שהתקיים ב 30 אפריל 2012, דן בנושא שאנו מנסים לחזור אליו לפחות פעם בשנה, הקמת פונקצית מודיעין תחרותי בארגונים. יותר ויותר חברות בוחרות לנהל את משאב המודיעין מתוך הבנה שתהליכי קבלת החלטות בארגון יהיו מושכלים יותר עם תמיכה וליווי מודיעיני. השלבים הראשונים בהקמת הגוף שיוביל את תחום המודיעין אינם פשוטים ובפני הארגון שורה של החלטות שהוא צריך לקבל כגון: מי יוביל את התחום בחברה? (עובד קיים נע"ת, גיוס ייעודי לצורך התפקיד או שימוש במיקור חוץ), מה תפקידה של פונקציית המודיעין ומה הן תהליכי עבודתה? למי היא כפופה ומה הן תוצריה? במפגש השנה ניסינו להציג בפני עשרות המשתתפים את הדיסיפלינות השונות של הקמת פונקצית מודיעין והזמנו מנהלי מודיעין תחרותי ומנהלים שישתפו בתהליך מנקודת ראותם. סיכום האירוע (מצ"ב) בנקודות עיקריות סיכם אמיר פליישמן, חבר וועדת ההיגוי של פימ"ת.
להלן סיכום תוכני של מפגש הקמת פונקציית CI (אפריל 2012):
נדב זאבי, מנהל CI אירונאוטיקס
*ניידות מאסיבית של עובדים בתעשייה הבטחונית הופכת את המודיעין האנושי למקור המידע העיקרי/בולט בתחום ה- CI.
*יוצא מתוך נקודת הנחה ש'הכל חשוף' בתעשייה, ולכן בכל הקשור לאבטחת מידע, מתרכז בידע הקריטי לחברה בלבד.
*כחלק מתהליך הקמת הפונקציה בדק תוכנות CI שונות. התוכנה של חברת MindCite הרשימה אותו מכולן, אך עדיין לא רכש אותה.
*הנחיל בארגון תודעה לפונקציית ה- CI כמקום אחד מרכזי לאספקת מידע על מתחרים. השינוי התודעתי נחשב ליעיל ומוצלח בארגון.
*מספק לעובדים מידע בפורמט של שאילתות. זמן מענה לשאילתה: בין שעתיים ל- 24 שעות.
*כמדיניות, אינם מתגמלים עובדים המספקים לארגון מידע תחרותי מבחוץ.
*הוא מבצע תדרוכים נקודתיים לעובדים היוצאים לחו"ל. לעתים מבקש מהם לברר עבורו עניינים מסוימים הקשורים לתחרות בשוק זה או אחר. התדרוך מתבצע ברמת 'עשה/אל תעשה'.
*מפעיל מערכת התראות על מכרזים רלבנטיים לארגון.
*תוצרי הפונקציה שלו בארגון: ניוזלטר חודשי, דוחות לפי דרישה להנהלה הבכירה.
יהודה צירקל, מנהל CI אלתא
*מנהל ב- 8 השנים האחרונות את תחום ה- CI באלתא. יש לו צוות של שני אנשים (מלבדו): אנליסט (פנסיונר) ואוסף נתונים (סטודנט).
*תיאר את בעיית המידע הרב והקושי להתמודד עמו. טוען שאיש אינו קורא את הררי המידע, ומנה בעיות נלוות כמו שימוש בטרמינולוגיה לא אחידה ע"י מחפשי וספקי המידע.
*ההתמודדות עם מבול המידע מחייבת הפעלת 'חיל מודיעין' בארגון.
*שיתוף במידע צריך להיות מוכל בתרבות הארגונית של הארגון.
*יש לבנות רשת מינוחים (ז'רגון) מקצועי אחוד, תוך חלוקת המידע העסקי לקבוצות ותתי-קבוצות עם רשת קשרים ביניהם.
*הוא בנה בארגון מאגר Wiki באמצעות אנשי מערכות המידע, הכולל אלפי קבצים ואלפי נכנסים (כ- 2,300 בשנה), שמתוכם כשליש שעושה שימוש מסוים במידע.
*אין מנוס למנהל ה- CI מקריאה מרובה של חומרים, הפרדת העיקר מהתפל ותמצות - טוען שחייבים לתמצת, כי הרוב קוראים רק כותרות. כמו כן כדאי להשתמש באמצעים ויזואליים (החזייה), לבדל את המידע ולשייך אותו לעניינים שמעסיקים את מקבלי ההחלטות.
שוקי אייל, מנכ"ל אימפקט גרופ
*מספק מודיעין במיקור-חוץ, כחלק מחבילת שירותי שיווק בינ"ל.
*נתן דוגמא לאספקת מידע ללקוח על מתחרה שהשתתף במכרז באוסטרליה. הלקוח תפס את הראש ושאל את עצמו 'איך לא ידעתי שקיים כזה מכרז, ושהמתחרה שלי השתתף בו'.
*הדגיש כי לא ניתן לייצא 100% מודיעין למיקור-חוץ, כי אם אספקטים מסוימים בלבד. צריך שיהיה בתוך הארגון אחראי מטעמו שירכז את כל המידע הקשור ב- CI.
*השיקולים בהוצאה החוצה של מודיעין נגזרים מגודל החברה, עלויות נדרשות (תקציב), מודעות של ההנהלה לעניין ומומחיות/מקצועיות שלא קיימת בארגון.
*הוא מאתר מידע תוך שימוש בטרמינולוגיה טכנית מדויקת של מוצרים/פתרונות במאגרי מידע שונים ועיתונות מקצועית. לאחר האיתור, הוא מסנן את המידע, מפלח ומנתח אותו, ומגיש אותו בפורמט של דוח שבועי.
*מספק ללקוחותיו מכרזים מקוונים והזדמנויות עסקיות רלבנטיות.
*תוצרים נוספים: סקירות שוק, שאילתות נקודתיות, לינקים. כל מה שרלבנטי ללקוח נצבע בצבעים שונים: אדום - מידע לוהט, ורוד - מידע שכדאי לדעת וכיו"ב.
*מחפש מידע בלמעלה מ- 100 מאגרים שונים, ביניהם מאגרי מידע של האו"ם, הבנק העולמי, TED, FBO, מאגרים של ממשלת ארה"ב, EPICOS ועוד.
*סיפר על ביקור בתערוכה של שותפו, במהלכו נמסר לאחרון דיסק עם מידע על מוצר מתחרה. הזנת המוצר באחד המאגרים (בסיס נתונים של ממשלת ארה"ב לזוכים במכרזים קודמים) סיפק את מחירו של המוצר המתחרה, שהתברר כיקר משמעותית מזה של הלקוח.
חנן גפן, מנהל CI גילת (ההרצאה סקרה את תפקידו כמנהל CI של ECI)
*בעיות CI:
1. מנהלים רבים חוששים מאי-ודאות. הם נצמדים לנתונים מספריים ומסתכלים אחורה במקום קדימה.
2. למנהלים יש אשליה כי יש בידיהם מידע מספיק.
3. היזהרו מכל אותם גורו-ים כריזמטיים שפעם הצליח להם משהו וכיום הם רק מביאים הרס לארגון.
4. איש המודיעין נתפס כמידען ותו לא.
5. מלכודת ה- P&L: בעיית המודיעין נמצאת ברמת החטיבה או האזור, לא ברמת ההנהלה.
*מחקר שוק אומר לך מה אתה צריך לדעת וזהו מדע, בעוד שה- CI אומר לך מה אתה לא צריך לדעת וזוהי אמנות.
*במסגרת הקמת הפונקציה יצר פורום וולנטרי של כל העוסקים במידע בארגון. תוך שנה הפורום התמסד וגדל בשיאו ל- 6 מנהלי CI שישבו בחטיבות, לקחו חלק בדיונים והעבירו מידע חשוב לחנן.
*התוצרים שלו הנם: פורטל מודיעין עסקי, דוח שבועי (מידע על מתחרים לפי אזורים/מוצרים, לקוחות, מגמות טכנולוגיות). את התוצרים הוא 'דחף' וקידם בארגון, מה שיצר תהודה.
*המדד האובייקטיבי להצלחת פונקציית ה- CI: קבלת תקציב מוגדל לפעילות הפונקציה בשנת התקציב הבאה.
*הדברים הטובים בפונקציה: מוקדו מאמצים מול מתחרים עיקריים, נוצרה כתובת מרכזית לאיסוף וארגון הידע, נעשה שימוש בדיווח שיטתי מסודר.
*הדבר הרע בפונקציה: ארגון המידע הוא משהו שנתפס כ- nice to have, ושכך - לעתים שוכחים אותו.
*הדבר החסר בפונקציה: יכולת ונכונות לתת המלצות אופרטיביות משמעותיות. בדיעבד, טוען, יכול היה להעז להמליץ יותר, ושההמלצות תהיינה 'עם בשר'.
*'עשה' במסגרת הפונקציה: דחוף למנהלים מידע קריטי, זהה פרויקטים קריטיים לארגון ותרום להם, השתלב בעבודת החטיבות ואתר מאגרי/ספקי מידע בתוך הארגון.
*'אל תעשה' במסגרת הפונקציה: לא להציף את המערכת בעודף מידע שמרוקן מתוכן את המידע האיכותי, לא לחכות לשאלות מעובדי הארגון.
הצג אתר רגיל
